top of page

ועדת שליש - ועדת שחרורים

ועדות שחרורים (ועדת שליש - שחרור מוקדם ממאסר)

ועדת שחרורים, המכונה גם ועדת שליש, היא גוף סטטוטורי הפועל במסגרת הרשות השופטת, המוסמך לדון בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים (“שחרור על תנאי”).

הוועדה בוחנת האם ניתן לקצר את תקופת המאסר, תוך איזון בין אינטרס הציבור לביטחון לבין סיכויי השיקום של האסיר.

הדיון בוועדת שליש אינו טכני ואינו הליך אוטומטי. מדובר בהליך משפטי מהותי, אשר עשוי לשנות באופן משמעותי את עתידו של האסיר ואת חזרתו לחיים מחוץ לכותלי הכלא.

?מי זכאי להגיש בקשה לשחרור מוקדם (ועדת שליש)

ככלל, אסיר שריצה לפחות שני שלישים מתקופת מאסרו (כאשר מדובר במאסר העולה על שישה חודשים), רשאי לפנות לוועדת שליש בבקשה לשחרור מוקדם.

עם זאת, עצם הזכאות להגיש בקשה אינה מבטיחה את קבלתה, וכל מקרה נבחן לגופו.

מה בוחנת ועדת השחרורים (ועדת שליש)?

ועדת שליש שוקלת שורה של שיקולים מרכזיים, ובהם:

 

  • מסוכנות האסיר והאם שחרורו עלול לסכן את הציבור או את נפגע העבירה

  • סיכויי שיקום והשתלבות בקהילה

  • קיומה ואיכותה של תוכנית שיקום

  • התנהלות האסיר במהלך המאסר, השתלבות במחלקה ייעודית, השתלבות בקבוצות, תעסוקה וכו׳

  • חומרת העבירה ועברו הפלילי

  • עמדת גורמי הטיפול והערכתם המקצועית

  • התייחסות לפיצוי נפגע העבירה – האם שולם, האם נעשו מאמצים לשלמו והאם קיים הסדר תשלומים.

הוועדה בוחנת את מכלול הנתונים, כאשר גם התנהלות כלכלית ואחריות כלפי נפגע העבירה עשויות להוות שיקול משמעותי בהחלטה.

?מהי תוכנית שיקום ולמה היא כל כך חשובה

תוכנית שיקום היא אחד הגורמים המרכזיים בהחלטת ועדת שליש.

לרוב מדובר בתוכנית הנבנית בשיתוף הרשות לשיקום האסיר, וכוללת מסגרת מגורים, תעסוקה, טיפול וליווי לאחר השחרור. תוכנית זו היא בגדר ״דרך המלך״.

היעדר תוכנית שיקום, או הצגת תוכנית שאינה מספקת, עלולים להוביל לדחיית הבקשה גם כאשר יתר הנתונים חיוביים.

?מה קורה כאשר אין תוכנית שיקום מטעם רש״א

ישנם מקרים בהם הרשות לשיקום האסיר אינה מוצאת את האסיר מתאים לתוכנית, מסיבות שונות.

במצבים אלה, ניתן לפעול לבניית תוכנית שיקום פרטית באמצעות עובד סוציאלי מוסמך.

תוכנית פרטית, כאשר היא בנויה נכון ומותאמת לדרישות ועדת שליש, עשויה להוות חלופה ראויה ולהגדיל את סיכויי קבלת הבקשה.

משרדי מלווה גם הליך זה, לרבות תיווך בין האסיר לבין גורמי טיפול חיצוניים ובניית תשתית שיקומית מותאמת.

?מהם סוגי ועדות השחרורים

מערך ועדות השחרורים בישראל כולל מספר סוגי ועדות, הנבדלות זו מזו בסמכויותיהן ובסוג האסירים הנדונים בפניהן:

ועדת שחרורים רגילה (ועדת שליש)

ועדה זו דנה בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים המרצים עונשי מאסר “רגילים”, לרוב לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר.

 

ועדת שחרורים מיוחדת

ועדה זו מוסמכת לדון במקרים מורכבים יותר, ובכלל זה באסירים המרצים עונשי מאסר ממושכים במיוחד וכן באסירי עולם.

במקרים מסוימים, הוועדה המיוחדת רשאית להורות על שחרור מוקדם גם בטרם ריצה האסיר שני שלישים ממאסרו, וזאת כאשר מתקיימים תנאים מצטברים, ובהם:

שהאסיר אינו אסיר עולם, הוא מרצה עונש של 25 שנים לפחות, והוועדה שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

באשר לאסירי עולם, ועדת שחרורים מיוחדת מוסמכת לדון בעניינם לאחר שעונשם נקצב, ולאחר שריצו לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה להם. גם כאן, תנאי מרכזי הוא כי הוועדה השתכנעה שהאסיר ראוי לשחרור וכי אינו מהווה סכנה לציבור.

 

ועדת קציבה

ועדה זו עוסקת באסירי עולם, ותפקידה להמליץ לנשיא המדינה האם לקצוב את עונשם, כלומר להמיר מאסר עולם בלתי קצוב לתקופת מאסר מוגדרת.

 

הרכב הוועדות כולל גורם שיפוטי, נציגי ציבור בעלי רקע בקרימינולוגיה/פסיכולוגיה/עובד סוציאלי ונציג שירות בתי הסוהר, כאשר ההרכב עשוי להשתנות בהתאם לסוג הוועדה ולאופי ההליך.

במקרים של אסירי עולם או מאסרים ממושכים במיוחד, הדיון מתקיים בפני ועדה מיוחדת, אשר בוחנת את הבקשה בזהירות יתרה ובהתייחסות לחומרת העבירה ולחלוף הזמן.

?אילו החלטות יכולה לקבל ועדת שליש

בסיום הדיון, ועדת שליש רשאית:

 

  • להורות על שחרור מוקדם

  • לדחות את הבקשה

  • לאשר שחרור בתנאים מגבילים (כגון פיקוח, טיפול, מעצר בית ועוד)

?האם ניתן להשתחרר מטעמים רפואיים

כן. החוק מאפשר שחרור מוקדם גם לפני ריצוי שני שלישים מהמאסר, במקרים רפואיים חריגים וקשים במיוחד.

מהי הפקעת שחרור מוקדם (הפקעת שליש)?

ועדת שליש מוסמכת לבטל שחרור מוקדם ולהחזיר את האסיר לריצוי יתרת עונשו, כאשר תנאי השחרור הופרו או כאשר בוצעה עבירה נוספת בתקופת התנאי.

ההליך נפתח לרוב ביוזמת הפרקליטות, והוועדה בוחנת מחדש את מסוכנות האסיר ואת התנהלותו.

?באילו מקרים עלולה להתרחש הפקעה

  • ביצוע עבירה נוספת

  • הפרת תנאי השחרור (כגון אי-התייצבות, הפרת תנאים, אי-טיפול)

  • התנהלות המעידה על מסוכנות

?מהן ההשלכות של הפקעה

האסיר מוחזר לריצוי יתרת עונשו.

במקרים של עבירה נוספת, לרוב מדובר בהפקעה מלאה, בעוד שבהפרות טכניות ייתכנו מקרים של הפקעה חלקית.

?האם ניתן לערער

כן. ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת שליש.

שחרור מוקדם ממאסרים קצרים

במקרים של מאסרים קצרים, לרוב בטווח שבין 3 ל-12 חודשי מאסר, הליך השחרור המוקדם מתנהל במסלול שונה מזה של ועדת שחרורים (ועדת שליש).

הטיפול בבקשות אלו מתבצע באמצעות יחידה ייעודית בשירות בתי הסוהר, במסגרת הליך מינהלי שמטרתו לייעל ולקצר את משך הטיפול, תוך שמירה על אותם עקרונות של בחינת מסוכנות, התנהלות וסיכויי שיקום.

היחידה למאסרים קצרים בשב״ס מוסמכת לדון בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר קצרות, מכוח סמכותו של נציב שירות בתי הסוהר.

כמו בהליך בפני ועדת שליש, גם כאן תנאי הסף הוא ריצוי של לפחות שני שלישים מתקופת המאסר.

הבחינה נעשית על בסיס שיקולים דומים לאלו הנבחנים בוועדת שליש, ובהם התנהלות האסיר במהלך המאסר, הערכת מסוכנות וסיכויי שיקום והשתלבות בקהילה לאחר השחרור. בהתאם לכך, ניתן לאשר שחרור מוקדם בכפוף לתנאים שונים, כגון פיקוח, התחייבויות והגבלות מותאמות.

הדיון בבקשה לשחרור מוקדם מתנהל על בסיס הבקשות והחוות שהוגשו, וללא דיון פרונטלי. ככלל, ההחלטה מתקבלת מבעוד מועד, לרוב כשבועיים לפני מועד ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר, על מנת לאפשר היערכות מתאימה.

האסיר ועורך דינו אינם נוכחים בדיון, ובמקרים חריגים בלבד רשאית היחידה לזמן את האסיר או את בא כוחו לצורך השלמת טיעונים.

החלטת היחידה ניתנת בכתב, מנומקת, ופרוטוקול הדיון נמסר לאסיר ולעורך דינו. בהיעדר טיעון בעל פה, יש חשיבות מיוחדת לאופן הצגת הבקשה והמסמכים המצורפים לה.

?מי זכאי וכיצד מתבצע ההליך בפועל

אסירים שנגזר עליהם מאסר לתקופה שבין 3 ל-12 חודשים, ואשר ריצו לפחות שני שלישים מתקופת המאסר, רשאים לפנות ליחידה למאסרים קצרים בבקשה לשחרור מוקדם.

עם זאת, ישנם מקרים בהם, למרות שמדובר במאסר קצר יחסית, הבקשה תידון בפני ועדת שחרורים (ועדת שליש) ולא במסגרת היחידה. כך למשל כאשר האסיר היה קטין במועד ריצוי שני השליש, כאשר מדובר בעבירות אלימות או עבירות מין בתוך המשפחה, בעבירות מין, או כאשר מדובר באסיר בעל רמת תפקוד נמוכה, קשיי הסתגלות משמעותיים או אינדיקציה לבעיה נפשית המחייבת פיקוח מוגבר.

ההבדל המרכזי בין ההליכים נעוץ בזהות הגוף המחליט. בעוד שבוועדת שליש מדובר בהליך שיפוטי, במאסרים קצרים ההחלטה מתקבלת במסגרת היחידה בשב״ס. יחד עם זאת, מבחינת מהות הבחינה, מדובר בהליך דומה הבוחן את מסוכנות האסיר וסיכויי שיקומו.

לאסיר עומדת הזכות להשיג על החלטת היחידה בהתאם להוראות הדין.

כמו כן, הפרת תנאי השחרור עלולה להוביל להחזרת האסיר לריצוי יתרת עונשו, כאשר הסמכות להורות על הפקעת השחרור נתונה לוועדת שחרורים (ועדת שליש).

הליך שחרור מוקדם, בין אם במסגרת ועדת שליש ובין אם במסגרת מאסרים קצרים, אינו רק בחינה של העבר, אלא גם של היכולת להשתנות ולבנות עתיד אחר. כאשר הדברים מוצגים בצורה מדויקת ונכונה, ניתן לפתוח דלת להזדמנות חדשה.

שאלות נפוצות - ועדת שליש (ועדת שחרורים)

מה הסיכוי לקבל שחרור מוקדם?

הסיכוי תלוי במסוכנות, בתוכנית השיקום, בהתנהלות האסיר, וכן גם במידת האחריות שהוא נוטל, לרבות בכל הנוגע לפיצוי נפגע העבירה, הבעת חרטה כנה , השתלבות בקבוצות ייעודיות לעבירה, מחלקה חינוך ו/או תעסוקה ושילוב בסבב חופשות.

למה דחו לי את ועדת השליש?

דחייה יכולה לנבוע ממספר גורמים, כגון היעדר תוכנית שיקום מתאימה, הערכת מסוכנות גבוהה, התנהלות בעייתית במהלך המאסר או אי עמידה בתשלומי פיצוי.

האם תשלום פיצוי לנפגע עבירה באמת משפיע?

כן. ועדת שליש מתייחסת גם לשאלה האם האסיר פעל לפצות את נפגע העבירה.

תשלום בפועל או לכל הפחות כניסה להסדר תשלומים עשויים להוות אינדיקציה ללקיחת אחריות ולהשפיע על ההחלטה.

אפשר להגיש בקשה חוזרת?

כן, לעיתים ניתן להגיש בקשה נוספת לאחר פרק זמן, ובפרט כאשר חל שינוי בנסיבות.

מדובר בהליך משפטי שמאפשר לועדת שחרורים (ועדת שליש) לבחון מחדש את האפשרות לשחרור מוקדם, גם לאחר שבקשה הקודמת של האסיר, נדחתה.

מטרת ההליך היא לבחון האם חל שינוי בהערכת המסוכנות והאם סיכויי השיקום השתפרו באופן המצדיק בחינה מחודשת של השחרור.

בקשה זו נקראת, בקשה לדיון חוזר.

דיון חוזר יתקיים בדרך כלל באחד משני מצבים: כאשר הוועדה קבעה מראש מועד לבחינה מחודשת, או כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, כגון התקדמות משמעותית בהליך השיקום, קבלת תוכנית שיקום מתאימה, שינוי במצב הרפואי או התנהלות חיובית ומתמשכת במהלך המאסר וחלפו 6 חודשים מקיום הדיון בבקשה.

ככל שהשינוי המוצג מהותי ומגובה במסמכים מתאימים, כך עשויים לגדול הסיכויים לשינוי ההחלטה.

מה קורה אם רש״א לא אישרו תוכנית שיקום?

במקרה זה ניתן לבנות תוכנית שיקום פרטית ולהציגה בפני ועדת שליש.

הליך בפני ועדת שליש הוא נקודת מפנה.

זהו הרגע שבו נבחנת לא רק העבר, אלא גם היכולת לפתוח דף חדש.

ליווי משפטי נכון מאפשר להציג את הדרך שעבר האסיר, לבנות תשתית שיקומית אמיתית ולהביא את התמונה המלאה בפני הוועדה.

משרדי מלווה אסירים ובני משפחותיהם בהליכי שחרור מוקדם, החל משלב ההכנה ועד לייצוג מלא בדיון.

אם אתם לקראת ועדת שליש או לאחר דחיית בקשה, ניתן לפנות אליי לייעוץ ובחינת המקרה.

“ה’ מתיר אסורים” (תהילים קמ”ו, ז’)

bottom of page