לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון את מבקשי החנינה ולהקל בעונשם על ידי הפחתת עונשם או המרת עונשם וזאת בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה.

​

מהי חנינה?

הגשת בקשת חנינה "מספרת סיפור" והפעם, בציר זמן שונה.

מה הכוונה? לאור אופיו ההומניטרי של מוסד החנינה ניתן משקל מיוחד לנסיבותיו האישיות העכשוויות של מבקש הבקשה, כגון: מצבו הרפואי והנפשי הנוכחי, מצבו הכלכלי, שיקומו ונסיבות מיוחדות אחרות לאחר שההליך הפלילי בעניינו הסתיים, בציר הזמן- זמן הווה.

​

החלטה בבקשת חנינה יכולה להורות לדוגמא: שחרור אסיר מהכלא בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר המלאה שנגזרה עליו בהליך הפלילי, היא לעיתים אף יכולה להפחית או להקל בעונש המאסר וברכיבי ענישה אחרים שנגזרו על מבקש החנינה (כגון: מאסר על תנאי או קנס כספי).

​

בקשת חנינה יכולה להשפיע לא רק על ביטול עונש או הקלה בעונש, אלא גם על מחיקת הרישום הפלילי! 

​

אין ספק כי הגשת בקשת חנינה היא הליך חשוב שנותן את הסמכות לחון אדם מעברו.

זו זכות גדולה שניתנה למי שעומד בראש המדינה ובאמצעותה עולה בידו להדליק שבב של תקווה בחייהם של אלו ששילמו את חובם לחברה ורוצים לשוב ולנהל חיים רגועים ושלווים מבלי להזיק עוד לסביבתם.

​

כחלק משיקולי מתן חנינה, מתבסס הנשיא על המלצת שר המשפטים, לפי חוות דעת שניתנה על ידי מחלקת החנינות.

הנשיא מעניק חנינה גם לפי המלצתה של ועדת שחרורים שמונתה בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.

​

קציבת עונשו של אסיר עולם, כלומר המרת עונש מאסר עולם למאסר שמספר שנותיו קצוב, נעשית בהתאם להמלצתה של ועדת שחרורים מיוחדת.

​

בד"נ 13/60 היועץ המשפטי נ' מתאנה, התייחס נשיא בית המשפט העליון דאז לסמכות החנינה: "בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין... הרי שהחנינה המלאה פועלת, כפי שראינו, לא רק כדי לפטור מעונש אלא גם למחות את העבירה, באופן שמכוחה הופך מקבל החנינה להיות 'אדם חדש'..."

​

למשרדי ידע רב בכתיבת והגשת בקשות חנינה תוך תשומת לב למכלול הפרטים, לסיפור האישי של המבקש וליווי עד להגשת הבקשה ונספחיה לבית הנשיא.