שאלות נפוצות בעתירות אסיר
מהי עתירת אסיר ומתי נכון להגיש אותה?
עתירת אסיר היא הליך משפטי המוגש לבית המשפט המחוזי, כאשר אסיר סבור כי זכויותיו נפגעו או כי התקבלה בעניינו החלטה בלתי סבירה על ידי שירות בתי הסוהר.
בפועל, מדובר בכלי משפטי מרכזי, ולעיתים אף היחיד, המאפשר ביקורת שיפוטית על תנאי המאסר והחלטות שב״ס.
האם חייבים לפנות לשב״ס לפני הגשת עתירה?
כן. ככלל, יש למצות הליכים מול שירות בתי הסוהר לפני פנייה לבית המשפט (מיצוי מנהלי).
המשמעות היא הגשת בקשות לגורמים הרלוונטיים בתוך המתקן והמתנה למענה. רק כאשר הבקשה נדחית או אינה נענית, ניתן להגיש עתירת אסיר.
מי מוסמך לדון בעתירת אסיר?
הסמכות לדון בעתירות אסיר נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
בית המשפט בוחן את סבירות ההחלטה, את תקינות ההליך ואת הפגיעה האפשרית בזכויות האסיר.
כיצד מגישים עתירת אסיר?
עתירת אסיר מוגשת בכתב, בצירוף תצהיר, ומחויבת בתשלום אגרה.
יש לצרף אליה מסמכים רלוונטיים כגון פניות קודמות לשב״ס, תשובות שהתקבלו, מסמכים רפואיים או חוות דעת מקצועיות.
אופן הצגת הטענות והתשתית העובדתית הוא בעל חשיבות מכרעת להצלחת ההליך.
באילו מקרים בית המשפט יתערב בהחלטות שב״ס?
בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של שירות בתי הסוהר, אך יתערב כאשר נפל פגם מהותי בהחלטה, כאשר היא חורגת ממתחם הסבירות או כאשר נפגעות זכויות יסוד של האסיר.
האם ניתן להגיש עתירה דחופה?
כן. במקרים בהם קיימת פגיעה מיידית בזכויות האסיר, למשל בתחום הרפואי או בתנאי החזקה חריגים, ניתן להגיש בקשה לקיום דיון דחוף בעתירה.
האם ניתן להגיש עתירה בנושא שיחות טלפון?
כן. זכותו של אסיר לשמור על קשר עם העולם החיצון כוללת גם שיחות טלפון.
כאשר קיימת הגבלה בלתי סבירה, שלילה או צמצום משמעותי של האפשרות לקיים שיחות, ניתן להגיש עתירה ולבקש את התערבות בית המשפט.
מתי ניתן לעתור בנושא חופשות?
חופשות מהוות חלק משמעותי מהליך השיקום, אך הן תלויות בסיווג האסיר, בהתנהלותו ובהערכת גורמי המקצוע.
כאשר בקשה לחופשה נדחית ללא הצדקה מספקת או בניגוד להמלצות טיפוליות, ניתן לבחון הגשת עתירה.
כיצד סיווג האסיר משפיע על יציאה לחופשות והאם ניתן לשנות קטגוריה?
סיווג אסירים בישראל מתבצע על ידי שירות בתי הסוהר, והוא קובע באופן ישיר את היקף הזכויות של האסיר, ובפרט את האפשרות לצאת לחופשות.
הסיווג מתבסס על מספר פרמטרים, ובהם חומרת העבירה, רמת המסוכנות (לרבות חשש לבריחה) והתנהלות האסיר במהלך המאסר.
שירות בתי הסוהר מסווג אסירים לקטגוריות לצורך קבלת החלטות בנוגע ליציאה לחופשות.
מדובר באחד השיקולים המרכזיים המשפיעים על עצם הזכאות לחופשה ועל תנאיה.
הסיווג הראשוני נקבע בסמוך לכניסת האסיר למתקן הכליאה, על ידי גורמי המודיעין של שב״ס, והוא נבחן ומתעדכן לאורך תקופת המאסר בהתאם למידע עדכני ולהתנהלות האסיר.
קטגוריה א
קטגוריה זו כוללת אסירים אשר לא ניתן להוציאם לחופשה, בשל מסוכנות לשלום הציבור או לביטחון המדינה.
עם זאת, במקרים חריגים, נציב שירות בתי הסוהר רשאי לאשר חופשה מטעמים מיוחדים או הומניטריים.
קטגוריה ב1
אסירים בקטגוריה זו יכולים לצאת לחופשה, אך כל יציאה מחייבת אישור פרטני של גורמי המודיעין, ולעיתים כפופה לתנאים מגבילים שייקבעו בהתאם להערכת הסיכון.
קטגוריה ב2
אסירים בקטגוריה זו עשויים להיות זכאים לחופשות בכפוף לתנאים מגבילים, אך ללא צורך באישור פרטני לכל יציאה, אלא בהתאם למסגרת שנקבעה מראש.
מהם השיקולים בקביעת הסיווג?
החלטת הסיווג מבוססת על מכלול רחב של נתונים, ובהם:
-
סוג העבירה ונסיבותיה
-
עבר פלילי והליכים תלויים ועומדים
-
התנהלות האסיר במהלך המאסר
-
מידע מודיעיני עדכני
-
הערכת הסיכון והיכולת לחזות את התנהלות האסיר במהלך חופשה
האם ניתן לשנות את הקטגוריה?
כן. סיווג האסיר אינו קבוע, והוא נבחן מחדש לאורך תקופת המאסר.
כאשר חל שינוי בהתנהלות האסיר או בנתונים בעניינו, ניתן לפנות בבקשה לעדכון הסיווג.
במקרים בהם הבקשה נדחית או כאשר הסיווג אינו משקף את מצבו העדכני של האסיר, ניתן לבחון פנייה לבית המשפט במסגרת עתירת אסיר.
כאשר נקבע לאסיר סיווג מחמיר שאינו משקף את מצבו בפועל, או כאשר חל שינוי בהתנהלותו שלא בא לידי ביטוי בעדכון הקטגוריה, ניתן לפנות לשב״ס בבקשה לשינוי הסיווג.
במקרים בהם הבקשה נדחית, ניתן להגיש עתירת אסיר ולבקש את התערבות בית המשפט לצורך שינוי הקטגוריה, דבר אשר עשוי להשפיע באופן משמעותי על האפשרות לצאת לחופשות ועל תנאי ריצוי המאסר.
מהי זכות ההתייחדות והאם היא חלה גם על ידועים בציבור?
התייחדות היא זכות מהותית שנועדה לאפשר לאסיר לשמור על קשר זוגי ומשפחתי גם במהלך תקופת המאסר.
הזכות אינה מוגבלת לבני זוג הנשואים כדת וכדין, והיא חלה גם על ידועים בציבור, בכפוף להוכחת הקשר והמצאת המסמכים הנדרשים בהתאם לפקודות שירות בתי הסוהר, ולעיתים גם בתצהיר תומך.
ככלל, הזכאות להתייחדות מותנית במספר תנאים מצטברים, ובהם ריצוי תקופת מאסר מינימלית (לרוב שישה חודשים), התנהלות תקינה של האסיר ללא מידע מודיעיני שלילי, וכן עמידה בדרישות רפואיות, הכוללות הצהרות מתאימות מצד שני בני הזוג.
ברוב המקרים, התייחדות מאושרת לאסירים שאינם זכאים לחופשות, והיא מתקיימת בדרך כלל בתדירות של אחת לחודש. משך המפגש נקבע בהתאם לאישור שניתן ולנסיבות, ועשוי להימשך מספר שעות ואף פרק זמן ממושך יותר במקרים מתאימים.
יש להביא בחשבון כי הזכות להתייחדות אינה מוחלטת. היא עשויה להיות מוגבלת או להישלל, בין היתר מטעמים ביטחוניים, משמעתיים או בהתאם לאופי העבירה. כך למשל, במקרים מסוימים של עבירות אלימות בתוך המשפחה, או כאשר מדובר באסירים ביטחוניים, עשויות לחול מגבלות משמעותיות.
גם כאשר מתקיימים התנאים הפורמליים, בקשות להתייחדות אינן מתקבלות באופן אוטומטי, ולעיתים נדחות מטעמים שונים. במקרים אלה, ובפרט כאשר הסירוב אינו מנומק או חורג מהנהלים, ניתן לבחון פנייה לבית המשפט במסגרת עתירת אסיר.
לא פעם, זוגות נדרשים להיאבק על עצם ההכרה בקשר שלהם מול שירות בתי הסוהר, במיוחד כאשר מדובר בידועים בציבור או בקשרים שאינם פורמליים. במצבים אלה, ליווי משפטי נכון עשוי לסייע בהצגת התמונה המלאה ובהגדלת הסיכוי למימוש הזכות בפועל.
האם ניתן להגיש עתירה על טיפול רפואי?
בהחלט. אסיר זכאי לקבל טיפול רפואי הולם, הן פיזי והן נפשי.
כאשר קיים עיכוב בטיפול, סירוב לבדיקה, היעדר טיפול מתאים או מחלוקת רפואית מהותית, ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת עתירה.
מה ניתן לעשות במקרה של אסיר בהפרדה או בידוד?
החזקה בהפרדה היא אמצעי חריג הפוגע באופן משמעותי בתנאי המחיה של האסיר.
כאשר ההחלטה אינה מבוססת או אינה נבחנת מעת לעת, ניתן להגיש עתירת אסיר ולבקש את ביטולה או שינוי תנאיה.
מהו סיווג פרופיל אלמ״ב וכיצד ניתן לשנות אותו?
סיווג פרופיל אלמ״ב (אלימות במשפחה) משפיע באופן ישיר על תנאי המאסר, האפשרות להשתלב בהליכי טיפול, יציאה לחופשות והתקדמות בהליך השיקום.
כאשר נקבע סיווג מחמיר או שגוי, ניתן לפנות לבית המשפט בעתירת אסיר ולבקש בחינה מחדש של הנתונים.
מהו סיווג סג״ב (אסיר בסיכון גבוה לבריחה) והאם ניתן לשנותו?
סיווג סג״ב הוא סיווג מחמיר המשפיע באופן מהותי על תנאי ריצוי המאסר ועל היקף הזכויות המוקנות לאסיר.
מעת לעת, ובדרך כלל אחת לחצי שנה, מתכנסת ועדה לבחינת המשך תחולת הסיווג, על בסיס מכלול נתונים, שחלקם מודיעיניים, וכן בהתאם להתנהלות האסיר במהלך המאסר.
כאשר הסיווג נותר בעינו לאורך זמן או אינו משקף עוד את רמת הסיכון בפועל, לעיתים לא נותרת בידי האסיר ברירה אלא לפנות לבית המשפט במסגרת עתירת אסיר, לצורך בחינה מחדש של הסיווג ושינויו.
האם קיימת זכות להשתלב בטיפול או בשיקום?
כן. השתלבות בהליכי טיפול ושיקום היא חלק מהותי מהליך המאסר ולעיתים תנאי להתקדמות בשלבים שונים, לרבות יציאה לחופשות ושחרור מוקדם.
כאשר נמנעת מאסיר האפשרות להשתלב בתוכנית טיפולית ללא הצדקה מספקת, ניתן להעלות את הסוגיה במסגרת עתירת אסיר.
האם ניתן להגיש עתירה בנושא ביקורים?
כן. זכות הביקורים היא זכות יסוד לשמירה על קשר עם בני משפחה וקרובים.
כאשר קיימות מגבלות חריגות, שלילת ביקורים או סירוב לאשר מבקרים, ניתן לפנות לבית המשפט בעתירה מתאימה.
מה לגבי עיקולים על כספי קנטינה?
כספי קנטינה מהווים אמצעי בסיסי לניהול חיי היום יום בתוך מתקן הכליאה.
גם כאשר מוטלים עיקולים לצורך גביית חובות, הפסיקה קבעה כי יש להותיר בידי האסיר סכום מינימלי למחיה.
כאשר מוטל עיקול מלא או בלתי מידתי, ניתן להגיש עתירת אסיר ולבקש את התערבות בית המשפט.
האם כדאי להיעזר בעורך דין בעתירת אסיר?
ליווי משפטי נכון בעתירת אסיר יכול לעשות את ההבדל בין דחיית הבקשה לבין שינוי ממשי בתנאי המאסר.
כאשר מדובר בזכויות יסוד, בתנאי מחיה, בטיפול רפואי או בסיווג המשפיע על כל תקופת הריצוי, חשוב לפעול בצורה מדויקת, שקולה ומבוססת.
משרדי מלווה אסירים ובני משפחותיהם בהתמודדות מול שירות בתי הסוהר ובניהול עתירות אסיר, תוך בניית אסטרטגיה משפטית מותאמת לכל מקרה וייצוג מקצועי מול כלל הגורמים הרלוונטיים.
אם אתם מתמודדים עם פגיעה בזכויות אסיר או שוקלים הגשת עתירת אסיר, ניתן לפנות אליי לקבלת ייעוץ ובחינת המקרה.
ליווי משפטי מקצועי בשלב מוקדם של ההליך עשוי להיות בעל השפעה ממשית על תוצאת העתירה.
ניסוח נכון של הטענות, הצגת התמונה המלאה והיכרות מעמיקה עם הנהלים והפסיקה הם מרכיבים קריטיים בהצלחת ההליך.